שאלות נפוצות

מהו גישור גירושין?

 

גישור גירושין נועד לזוגות נשואים שמעונינים לסיים את הפרק הזוגי שלהם בטוב ולהגיע להסכמות בשלושה נושאים מרכזיים:

משמורת, מזונות ילדים וחלוקת רכוש.

למגשר אין סמכות להכריע מי צודק או לכפות פתרון על הצדדים.

 

מטרתו השנייה של הגישור היא בניית תקשורת הורית: תקשורת הורית להבדיל מתקשרות זוגית שבה היו בני הזוג עד הפרידה. 

אמנם הזוגיות מסתיימת אך בני הזוג עדיין הולכים להיות הורים של הילדים עד גיל 120 וצריך לדעת איך להתנהל ולתקשר באופן טוב ומכבד בתוך החיים החדשים הללו.

לתהליך גישור יש שני היבטיים עיקריים: היבט פרקטי והיבט נפשי.

לעיתים השיח הוא טכני-פרקטי-מספרי ולעיתים השיח הוא נפשי, אפילו סוער והרגשות מתעצמים

אפשר להתמודד גם עם כל זאת כחלק מהליך של בניית הסכמות בין הצדדים-  זוהי בעצם תמציתו של תהליך הגישור.

 

במה שונה הגישור מההליך המשפטי?

 

עלות: עלות ממוצעת של הליך גירושין בביהמ"ש או בבית הדין הרבני נעה בין 40,000-100,000 ש"ח לכל צד. לעיתים רק חוות דעת אקטואר אותו ממנה ביהמ"ש עומדת על 20,000 ש"ח לכל צד.

לעומת זאת, הליך גישור ממוצע הוא בעלות של  10,000-15,000 ש"ח לשני הצדדים יחדיו.

 

זמן: הליכים משפטיים בכלל והליך גירושין בפרט לוקחים הרבה זמן. העומס על בתי המשפט הוא אדיר ולעיתים בנוסף קיימת תלות בזמן התגובה של הצד השני (שעשוי לסחוב את התיק בדיונים או בקשות מיותרות). סיבות אלה גורמות לכך שגירושין בהליך משפטי נעים בין מספר חודשים ארוכים לשנים לא מעטות, ישנם תיקים שמגיעים לפס"ד רק אחרי 5 או 6 שנים. לעומת זאת הליך הגישור הוא הליך קצר שנמשך בין מספר שבועות לחודשים קצרים.

 

קבלת החלטות: בהליך הגישור אתם הם אלו שתגיעו להחלטות ולהסכמות בכל הנושאים, שום תוצאה או הוצאה לא תנחת עליכם מלמעלה – בעוד שבהליך המשפטי יהיה זה השופט שיכריע בתיק שלכם לטוב או לרע.

 

מי מדבר או מייצג: בהליך המשפטי הצדדים מיוצגים ע"י עורכי הדין והם אלו שטוענים את הטענות בפני השופטים, כך שלעיתים הציפייה של מי מבני הזוג שקולו ישמע בביהמ"ש עלולה להתבדות.

לעומת זאת בהליך הגישור, הצדדים הם אלה שמדברים בעצמם. הם אינם מיוצגים ע"י צד ג' ומניסיוני חלק ניכר מהיכולת להגיע לפתרון טמון בכך שהצדדים ישמיעו את קולם, ישתפו ויגידו את כל מה שיושב להם על הלב וייפרקו את המטענים שהם נושאים. כך מקדמים דו-שיח ואפשרות לפתרון מיטיב שיוסכם ע"י שני הצדדים.

 

בירוקרטיה: ההליך המשפטי מלווה בבירוקרטיה רבה- אגרות, כתבי טענות, בקשות, תצהירים ועוד.

לעומת זאת, בהליך הגישור כמעט ואין בירוקרטיה. כל מה שצריך הוא פשוט להיות נוכח בפגישות הגישור.

לכן, הליך הגישור מסורבל הרבה פחות ונעים הרבה יותר מבחינה  בירוקרטית.

 

ההשפעה על הילדים: ההליך המשפטי מלווה בד"כ במתיחות וביריבות רבה יותר בין בני הזוג מאשר הליך הגישור.

ההשפעה של הליך הגירושין על בני הזוג משפיעה על הילדים ולא באופן חיובי. ישנם הורים שעושים את הטעות ומשתפים את הילדים בתסכולים שלהם כלפי בן הזוג או בת הזוג ומייצרים בכך נזק בלתי הפיך לילדים.

בנוסף, הליך משפטי נמשך זמן רב הרבה יותר מאשר תהליך גישור, לכן ברור שגם מבחינת ההשפעה על הילדים  הגישור עדיף.

 

עתיד הקשר המשפחתי: הליך הגישור מאפשר את סיום הקשר תוך כדי כבוד הדדי, הסכמות הדדיות והבנה שהעיקר עוד לפניכם, בעוד שהליך משפטי הוא הליך טעון רגשית ומייצר ריחוק ויריבות בין בני הזוג. לא פעם אחד מבני הזוג אינו מרוצה או מתוסכל מפס"ד שניתן בבית המשפט והתחושות הללו מונעות מבני הזוג לתקשר באופן חיובי אחד עם השניה.

לעומת זאת, בגישור מגיעים להסכמות בצוותא והתסכול אם קיים מהתוצאות הסופיות הוא נמוך משמעותית.

 

אופציות אחרות אפשריות לפתרון הסכסוך: מרגע שנכנסים דרך דלתות ביהמ"ש קשה מאוד לחזור אחורה. רק אם שני בני הזוג מחליטים ביחד שהם מעוניינים לסגור את ההליך המשפטי ניתן לעשות זאת.

לעומת זאת, אם הליך הגישור לא מצליח בני הזוג יפנו להליך משפטי בערכאות, כך שפנייה למסלול של גישור גירושין לא נועלת אתכם בתוך ההליך, מה שלרוב קורה בביהמ"ש.

 

סופיות: הסכם הגירושין אליו מגיעים שני הצדדים בהליך הגישור ושאושר בביהמ״ש הוא בעל תוקף משפטי זהה לפס"ד שניתן בגין הליך שהתקיים בבית המשפט. אין הבדל. אך הסופיות אינה נמדדת בהכרח בתוקף המשפטי שניתן ע"י ביהמ"ש אלא האם הלכה למעשה בני הזוג יעמדו ויכבדו אותו לאורך השנים.

בגישור מגיעים בני הזוג להסכמות יחד ובכך עולים לאין שיעור הסיכויים ששני הצדדים יכבדו את ההסכמות אליהם הגיעו, בעוד שבהליך משפטי את פס"ד כותבים השופטים ולא פעם משאירים את אחד הצדדים מתוסכל מהתוצאה הסופית ולפעמים שהתסכול הוא גדול גם קיים קושי לכבד את פס"ד.

 

יצירתיות, גמישות: הליך הגישור מאפשר גמישות ופתרונות יצירתיים שמתאימים לאינטרסים של שני בני הזוג בצורה הטובה והנכונה ביותר להם. בעוד שההליך משפטי פחות גמיש ולא מאפשר פתרונות יצירתיים ולמעשה כבול לאמור בחוק ובהלכה הפסוקה.

 

מדוע הרבה זוגות מוצאים את עצמם דווקא בביה"מש?

הסיבה לכך היא שהליך הפרידה והגירושין הוא אחד מהאירועים המטלטלים ביותר בחייו של אדם וזו הצומת האמצויונלית והמורכבת ביותר שבה העולם האישי נפגש עם העולם והמציאות המשפטית, גם בתיקים טעונים של סכסוכי עבודה או הוצל"פ עוצמת הרגשות פחותה בהרבה מזו שקיימת בהליך הגירושין.

לפעמים בזמן הפרידה קיים משבר אמון כבד בין הצדדים שמונע מהם לתקשר ולהגיע להסכמות משותפות.

כמו כן לעיתים יש צד שאינו בשל לפרידה וחווה משבר נפשי גדול ולא ניתן לגשר בין הצדדים לעבר גירושין בהסכמה.                                                                                                                                                                                                                                    

גם במצבים פשוטים יותר קורה שאחד מהצדדים חושש שהצד השני יקדים אותו ויתבע גירושין או שבן הזוג או בת הזוג איימו בהליכים משפטים ואז בני הזוג יכולים למצוא את עצמם מהר מאוד בתוך ההליך המשפטי.

כל אלו ויותר מובילים הרבה זוגות דווקא לבהימ"ש.

האם כדאי להיוועץ עם עורך דין במהלך הגישור?​

יש הבדל משמעותי בין היוועצות עם עורך דין לפני או במהלך הגישור לבין שכירת שירותיו של עו"ד לייצוג, זה לגטימי לגמרי להיוועץ עם עורך דין ולקבל חוות דעת משפטית על טיב ההסכמות אליהם הגעתם בגישור אך במידה ואחד מבני הזוג  שכר את שירותיו של עורך הדין לייצוג לפני תחילת הגישור הסיכויים של הגישור להצליח יורדים באופן משמעותי.

האם הסכם גירושין סופי ומחייב כמו פסק דין הניתן בבית המשפט?​

 

כן. הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני – מקבל תוקף של פסק דין על כל המשמעויות שבכך.

איך מאשרים הסכם גירושין בבית המשפט?​

 

יש להדפיס את הסכם הגירושין בשלושה עותקים ולחתום בתחתית כל עמוד, להגיע למזכירות של ביה"ד רבני או ביהמ"ש לענייני משפחה שלו נתונה הסמכות האזורית לדון בעניינכם ולהגיש את ההסכם במזכירות.

 

בשלב הבא ייקבע לכם מועד לדיון בהסכם הגירושין בו יוודא השופט או הדיין שאתם עומדים ומבינים את הכתוב בהסכם ויתן לו תוקף משפטי.

 

מייד לאחר מכן יקבע מועד לביצוע טקס הגירושין בבית הדין הרבני ובו בלבד.

כיצד מתבצע טקס הגירושין?​

הטקס מתקיים בבית הדין הרבני לאחר דיון בו הסכם הגירושין אושר.

טקס הגירושין הוא טקס יהודי הלכתי, עתיק יומין, המסמל את התרת הנישואין. 

שלב השמות:

בשלב הראשון יוודאו הדיינים את שמותיהם של בני הזוג ויאמתו את זהות שני הצדדים, באמצעות עדים, אותם יביאו בני הזוג.

שלב המודעות:

שלב זה מתחיל את סידור הגט. שלושה דיינים של בית הדין ישוחחו עם בני הזוג ויוודאו שהגירושין הם מרצונם החופשי וללא כפייה כלשהי.

שלב כתיבת הגט:

סופר המומחה בתחום, כותב את הגט באמצעות דיו על גבי קלף. העדים שהם עובדי בית הדין יהיו נוכחים בעת כתיבת הגט. הסופר מקריא את תוכן הגט והעדים חותמים עליו. לאחר מכן מוודאים את רצונם של בני הזוג להתגרש. 

שלב מסירת הגט:

זהו השלב המסיים את קשר הנישואין בין בני הזוג. מדובר בטקס של מסירת הקלף עליו נכתב הגט, המתקיים בנוכחות בני הזוג, המלווים, דייני בית הדין והעדים.

האישה פותחת ומצמידה את כפות ידיה, הדיין מוסר את הגט לבעל אשר מעביר אותו לידי אשתו.

האישה מרימה ומגביהה את הגט סמוך לגופה, צועדת קדימה, מסתובבת וחוזרת על צעדיה, כסמל לקבלת את הגט ובכך תם טקס הגירושין.

 

איך מתנהל הליך הגירושין ביחידות הסיוע?​

לאחר שהתקבלה החלטה להתגרש לבני הזוג שתי אפשרויות.

הראשונה היא פנייה למגשר פרטי והשנייה היא הגשת בקשה ליישוב סכסוך בערכאות.

תוך 45 יום מיום הגשת הבקשה יופנו בני הזוג לפגישת המהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט – שם יסבירו עובדות סוציאליות (העובדות ביחידה) לבני הזוג את האפשרויות העומדות בפניהם לגירושין.

האופציות שיוצגו בפני בני הזוג המתגרשים הם: טיפול זוגי, גישור גירושין או גירושין בשיתוף פעולה.

תהליכים אלו לא ייעשו ביחידות הסיוע ע"י העובדות הסוציאליות, אלא על ידי מגשרים או מטפלים פרטיים, אותם יוכלו בני הזוג לבחור לאחר שיקבלו את המידע.

לחילופין ניתן לבחור מגשר מתוך רשימות משרד הרווחה, שאינם ניתנים בחינם וגובים שכר דומה לשוק הפרטי.

נקודה חשובה היא שפרוטוקול הפגישה נשמר ביחידות הסיוע ועלול לשמש כראייה במידה ומגיעים לבית המשפט או אם נדרש תסקיר עובדת סוציאלית.

כיצד ומתי להודיע לילדים על ההחלטה להתגרש?​

ילדים צעירים עדיין לא שכללו הבחנה ברורה בין מציאות ודמיון. לכן יש לילדים בגיל הצעיר נטייה לחשיבה מאגית בה הם תופשים את עצמם ואת מעשיהם כבעלי יכולת השפעה על הסביבה, גם כאשר אין לכך אחיזה במציאות. ילדים בגיל הרך עלולים לחוש רגשות אשם ולחשוב שההורים מתגרשים עקב התנהגותם או אף עקב מחשבותיהם.

הילדים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, הם מרגישים בדרך כלל את המתחים והאנרגיה הקשה ביניכם, דבר שמוביל לחוסר וודאות וחרדות קיומיות. לכן חשוב מאוד לספר להם על הפרידה, ולתת להם מספיק זמן לעכל את הבשורה הקשה. לאחר מכן הם יוכלו להכין את עצמם לשינויים הגדולים שעומדים בפניהם.

מתי לספר?

הזמן הנכון לספר להם תלוי בגיל הילד, בנסיבות ההחלטה ובמועד בו אתם מבצעים את הפרידה פיזית. ילדים מיד מתרגמים את הבשורה למשמעות הפיזית על חייהם – האם אתם נפרדים בגללי? מה יקרה לי עכשיו? איפה אני אגור? מי ידאג לי? איך יראו החיים שלי מעכשיו?

לילדים קטנים רצוי לספר סמוך לפרידה ומקסימום עד חודש, מכיוון שאין להם תפיסת זמן והם עלולים לפתח חרדות. רצוי שהם יחוו את המציאות החדשה כמה שיותר סמוך לפרידה.

כיצד לספר? 

חיוני ששני ההורים יהיו נוכחים בשיחה ויתנו הסבר ומסר אחיד לגבי הפרידה. לכן, במידת האפשר, כדאי שההורים יסכמו לפני כן מה לומר וכיצד להסביר לילדים. 

חשוב שההסבר לפרידה יהלום את גיל הילדים ואת רמת ההבנה שלהם ויכלול את הדברים הבאים:

סיבה לפרידה שתהיה מובנת והגיונית לילדים, כדי להקל עליהם להשלים עם השינוי. לא להכביד פרטים שיכבידו עליהם. חשוב לומר את האמת, אין צורך לומר את כל האמת. תמיד ניתן לומר שאבא ואמא לא הסתדרו כבני זוג אך הם נשארים חברים ותמיד יהיו שם בשביל הילדים.


להקפיד להעביר את המסר שההחלטה התקבלה על ידי שני ההורים לאחר שניסו בדרכים רבות למנוע אותה ושהיא סופית ואינה הפיכה.


לתת הסבר מפורט ככל הניתן ולסלק את אי הוודאות שנוצרה. לספר מה עומד לקרות גם בתקופה הקרובה וגם בטווח הארוך ואיך יראו החיים החדשים שלהם. מתי ישהו אצל איזה הורה, האם יוכלו להמשיך בשגרת חייהם עם חבריהם בלימודים, בחוגים וכדומה. כל מידע שיצמצם את אי הוודאות – יעזור להם מבחינה מנטלית להתכונן למה שצפוי.


מומלץ מאוד לשדר חום ואכפתיות כלפי הילדים. כדאי לחבק, ללטף ולשמור על קשר עין להתנהג בטבעיות ככל הניתן אך לא לשדר לחץ, מצוקה או עצבות. 

בקרב ילדים יש נטייה לתחושות אשמה וליחוס סיבת הפרידה כנעוצה בהם. לכן חשוב ביותר:

להדגיש לילדים שהאהבה של שני ההורים והטיפול שלהם בילדים לא משתנים והם ימשיכו לדאוג לכל מה שיצטרכו, להדגיש  שההחלטה להיפרד אינה קשורה בהם כלל ושהם אינם אשמים בכך.

חשוב לעודד את הילדים גם בשיחה הראשונה וגם באלה שאחריה לבטא את הרגשות, התסכולים, הפחדים, העצב וחוסר האונים שהם חשים מאיבוד המסגרת המשפחתית.

כמעט בכל המקרים ילוו שיחות נוספות את השיחה הראשונית בדבר הפרידה והגירושין.

הישארו רגועים ואחידים, שקפו את העתיד בביטחון ודאגו לסלק את אי הוודאות מחייהם ככל הניתן. 

מהו הסכם שלום בית ולחילופין גירושין?​

קורה לא פעם שאותם זוגות המעוניינים להתגרש, למרות המשבר, מרגישים לפני או במהלך תהליך הגישור – שעדיין יש ניצוץ קל, תחושה שאולי עוד ניתן להציל את מערכת היחסים, לשמר את התא המשפחתי, שעוד לא אבדה תקוותם ואולי אפילו אהבתם.

מטרתו של הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הינה לתת את מירב הסיכויים לשיקום היחסים והצלת חיי הנישואין – חרף המשבר הזוגי, תוך הסדרה מראש של תנאי הגירושין אם יתרחשו.

 

ההסכם מאושר בפני ערכאה שיפוטית כפסק דין לכל דבר.

במידה ושלום הבית לא יצליח ואחד בני הזוג או שניהם יחליטו בכל זאת להתגרש, יוכלו לעשות זאת באופן מיידי, בהסתמך על ההסכם שנחתם ואושר בביהמ"ש ובכך להמשיך הלאה בחייהם, ללא מחלוקות ותביעות נוספות.

עיצוב אתר יניב אילן דף הבית-01

לכל שאלה או שירות התייעצות ללא מחויבות - צרו קשר:

052-3089346
 
Contact@yaniv-ilan.co.il
 
 
 
052-3089346
 
Contact@yaniv-ilan.co.il
Created by: Studio Vered Nevo